על גבולות הנדיבות העסקית, 16.
'על חשבון הברון' – פתגם ישראלי למצב בו מישהו אחר משלם על נדיבות.
הפוסטים הקרובים מוקדשים לכל 'הנדיבים בע"מ' שלא סוגרים את החודש, שמצמצמים ממשפחתם כי הם נדרשים תפיסתית, להיות נדיבים ללקוחות שלהם.
זוהי קבוצת אנשים נוספת שרואה בכסף משהו גשמי ופוגעני, תוכלו לזהות אותם או את עצמכם דרך התפיסות הבאות:
אנשים צריכים לתת אחד לשני בנדיבות.
זה לא הוגן לקחת כסף מאנשים, לא יהיה להם לדברים אחרים.
אם זה אתם, אתם יודעים שיש לכם בעיות בגביה, ו/ או בנוסף מתקשים לתמחר את עצמכם במחיר מותאם לשוק (לא אמרתי גבוה או מוגזם). קל לכם יותר לתת את המוצר, השירות שלכם, מאשר לנהל את העסק.
עשרות מערכות גביה/ אנשי שירות/ יועצים, לא יעזרו לכם להצליח אחרת.
אני יודעת שהייתם רוצים אחרת, שבסתר לבכם אתם מבינים שהעולם לא עובד ככה, וגם לא נעים לכם לתכנן את הקניות במכולת.
כי זה לא היכולות שלכם שמונעות מכם להרוויח בכבוד ולתת שירות איכותי, אלא 'הנדיבות' הזו משרתת משהו חשוב יותר לנפש שלכם, לכן תכונה זו, לא נעלמת כשיש פתרונות טכנים לניהול כסף, וגם לא כשנותנים לכם יעוץ עסקי ובונים לכם תמחור ושיחת מכירה. נדרש פה מענה שיאפשר לנפש שלכם לבחור אחרת.
ועל זה בדיוק נדבר בפוסטים הבאים. תעקבו.
הפרויקט נכתב על ידי רות זיו, יועצת לעסקים ועמותות.
המידע שנכתב כאן הוא פרי מחקר אישי, המפורסם גם בפייסבוק. מזמינה אתכם להיות שותפים לדיאלוג על המידע המובא כאן ולכתוב לנו את תגובתכם כאן.
את הפרויקט מאיירת זהר רונן בכישרונה הרב, ואנו מודים לה על כך.
תוכן הפרויקט יעודכן באתר בהתאם להעלאת המידע גם בפייסבוק.
תהיו שותפים, ספרו לי מה אתם חושבים...