"לכל אדם יש שלושה סוגי אופי: זה שהוא מציג לראווה, זה שהוא סבור שיש לו, ואופיו האמיתי." אלפונס קאר

אמירה זו מסכמת בישירותה את האמת המתקיימת מהרגע בו יש לנו חזון ועד לנפילתנו לרגלי המציאות.

הפער. הוא תמיד קיים.

הרצון מעמת אותנו עם המציאות, והמציאות היא מדידה, וזו מעמתת אותנו מול מה שאנו חושבים על עצמנו.

האם נהיה מוכנים לקבל את העובדה, שאנו רוצים משהו, אנחנו חושבים שאנחנו מסוגלים להשיג אותו, ואז מגלים שיש לנו כל כך הרבה ללמוד כדי להשיג?

צריך ביטחון עצמי חזק ויציב כדי להכיל את הלמידה הזו, כדי לחזור אחורה, כאשר משהו לא מצליח בדרך ולתקן, כדי להודות בטעות שלנו מול עצמנו, ועדין להרשות לעצמנו להמשיך ולצעוד קדימה.

זו הסיבה שההיבט השלישי שאנו דנים עליו כאן, באתגרי ההגשמה העצמית, עלול באופן לא מודע לייצר לנו שתי רצונות ובכך להשפיע על הניהול העסקי שלנו:

להצליח כלכלית, להרוויח, להביא משכורת דרך ההגשמה העצמית.

להיות נאהבים. הגילוי העצמי של אי היכולת למול הרצון, מעמיד אותנו בעמדה לא נוחה מול עצמנו, ולכן חשוב לנו יותר להיות מוערכים ואהובים.

'אנחנו תמיד משיגים את מה שאנחנו רוצים', זו אקסיומה שעל בסיסה נכתב הפרויקט הזה. גם במקרה הזה נשיג את אחד מהרצונות שלנו, אבל השני ימשיך להכאיב, ולכן או שהיכולת להרוויח תפגע, או היכולת להנות מהכסף תפגע.

אני לא מציגה כאן פתרון, כי הדרך בנושא זה כרוכה בהרבה מודעות וחיזוק האהבה העצמית, זהו עניין תהליכי, לא מספיק לשנות תפיסה, צריך לחבק את אתגרי הדרך ולהיות מוכנים ללכת בה, ולהמשיך לצעוד עד להגעה ליעד.

וכאן אני מסיימת נכון לתקופה הקרובה, את הדיאלוג על המימוש העצמי, בפוסטים הבאים, נתמקד בתפיסת הכסף והשפעתה על ההצלחה.